תמונה לכתבה על חווית לידה

 

מבוא

לידת תינוק, היא החוויה הרגשית והמשמעותית ביותר בחיינו וככזו היא יכולה להיות גם חוויה מטלטלת מאוד, אשר תשנה את חיינו ואת העולם כפי שהכרנו עד כה.                                                                                 

לעתים רבות חווית הלידה היא זו המעצבת את התקופה הראשונה שלאחר הלידה ואת היכולת של היולדת להיקשר לתינוקה כמו גם להסתגל לתפקידה, כך שחווית לידה שלילית בהחלט יכולה לצבוע את התקופה הראשונה בצבעים קודרים ולהקשות על תפקוד היולדת ועל ההיקשרות לתינוק. יחד עם זאת, חווית הלידה היא תחושה סובייקטיבית של היולדת על מה שארע במהלך הלידה ובהחלט יתכן ששתי נשים שעברו מהלך לידה דומה למשל לידה פיזיולוגית כלומר ללא התערבות רפואית וללא משככי כאבים, תצאנה עם תחושות שונות מהלידה אחת עם תחושת עוצמה והשנייה עם תחושת פחד או כאב.       

בעבודה זו אנסה לבחון האם יש קשר בין חווית הלידה של היולדת לבין מהירות ההיקשרות לתינוקה ולתפקודה כאם, תוך התייחסות למשך הזמן שעבר מתחילת הצירים דרך הלידה ועד כשבועיים לאחר הלידה. כאשר נקודת המוצא שלי היא כי חווית לידה שלילית עלולה להקשות על תהליך ההיקשרות בין האם לתינוקה וכן להקשות על תפקודה כאם.

המתודולוגיה המחקרית:                                                                                                                                        

על מנת לבחון את הקשר בין חווית הלידה להיקשרות ותפקוד האם לאחר הלידה בחרתי להציג שאלון בן 12 שאלות, שהוצג לכ- 20 יולדות בנוגע לחוויה הלידה, הקשר עם התינוק והימים הראשונים שלהן לאחר הלידה. כל היולדות עברו לידות בבית יולדות ובנוסף נשאלו גם לגבי סוג הלידה (פיסיולוגית, אפידוראלית או טשטוש, קיסרית) שעברו, וכן מי ליווה אותן במהלך הלידה.                                                                                                                             

הנשאלות נתבקשו להתייחס רק לגבי חווית הלידה הראשונה שלהן (גם אם בפועל הן אימהות ליותר מילד אחד כיום), הסינון הראשוני שלי נעשה ע"י הצגת שאלה כללית לגבי חווית הלידה שלהן – האם היא חיובית או שלילית ועל סמך תשובתן, הן חולקו לשתי קבוצות של  10 כל אחת כאשר 10 מהן דיווחו על חווית לידה חיובית ו- 10 מהן דיווחו על חווית לידה שלילית.

השאלון:

  1. האם היית מגדירה את חווית הלידה שלך כחיובית או שלילית?
  2. מהו הרגש או התחושה איתה יצאת מהלידה?
  3. מה היה במהלך הלידה שגרם לך לתחושה או הרגש שעליו דיווחת בשאלה הקודמת?
  4. האם הרגשת בשליטה בתהליך ועל מהלך הלידה? אם כן ואם לא כיצד זה בא לידי ביטוי?
  5. האם הניחו את התינוק על בטנך לאחר הלידה?
  6. האם הנקת בחדר הלידה? ולאחר מכן?
  7. תארי את תחושותייך בשעות והימים הראשונים שלאחר הלידה?
  8. מתי הרגשת שנקשרת אל תינוקך?
  9. מתי הרגשת שהפכת לאם?
  10. מתי הרגשת שאת מתפקדת כאם?
  11. האם עברת תהליך של עיבוד חווית לידה? (אם כן תארי את התהליך)
  12. האם יש משהו שלא שאלתי שקשור לחוויית הלידה והיית רוצה לספר עליו?

לאחר שהוחזרו לידי כל השאלונים, ניתחתי את תשובותיהן לפי כל אחת מהשאלות בשאלון. בהמשך עבודתי אביא סקירה מקצועית על כל שאלה ואציג את התוצאות שנתקבלו על כל אחת מהשאלות ע"י תשובותיהן של היולדות.

חווית לידה כחוויה סובייקטיבית

חווית לידה היא חוויה סובייקטיבית שכן שתי נשים שעברו לידה דומה למשל לידה מהירה ופיסיולוגית ("טבעית" ללא התערבות וללא משככי כאבים ), יכולות לצאת עם תחושות שונות לחלוטין. הראשונה עם תחושה של עוצמה והשנייה עם תחושה של כאב מאוד גדול ואף טראומה. כמו כן הלחץ שנוצר מצד הסביבה המצפה מהיולדת להיות מאושרת לאחר הלידה הוא שמביא נשים רבות להסתיר את התחושות הקשות שחוו ובעצם להסתובב עם תחושות קשות שיכולות להקשות עליהן את הקשר עם תינוקן ועל תיפקודן כאימהות. קיית פיג'ס בספרה החיים אחרי הלידה טוענת כי לידה יכולה ליצור אומללות גדולה – והיא אולי הדבר הקשה ביותר להתמודד אתו במיוחד כשאנחנו מרגישות שעלינו לשמוח ולהיות מאושרות. (פיג'ס 1999).  דניאל סטרן טוען בספרו הולדתה של אם כי: "לידת תינוק (בעיקר הראשון) היא מאורע מרכזי בחייה של האישה, ובאותה מידה פלאי וטראומטי, מלא ברגשות בלתי נשכחים והשלכותיהם. לרוב הנשים זה אירוע כל כך פרימיטיבי ומעמיק עד שקשה להטמיע אותו לגמרי או לתאר אותו במילים. זהו סיפור שאף פעם לא מספרים לגמרי, אפילו לא לאם עצמה, ועל כן הוא נשאר ידוע רק באופן חלקי. בין אם חווית הלידה היה טובה או רעה הזיכרון נשאר בהיר, לא משנה מה קרה"., עוד טוען סטרן כי:  למעשה סיפור הלידה הוא חלק חשוב מאוד מהחוויה ומהזהות האימהית ולמעשה אין חשיבות למתי התרחשה הלידה, שכן הזיכרון של החוויה מותיר חותם שאי אפשר לשכוח והוא נותר תמיד סיפור מנחה לחיים וכסמן דרך לאימהות. (סטרן, 2000)

ממצאים:

כפי שכתבתי במבוא הנשאלות חולקו מראש ליולדות בעלות חוויה חיובית או שלילית על פי שאלת סינון ראשונית: 

האם היית מגדירה  את חווית הלידה שלך כחיובית או שלילית? כאשר 10 נשאלות דיווחו על חווית לידה חיובית ו- 10 על חווית לידה שלילית.                                                                           

כל הנשים שדיווחו על חווית לידה חיובית תיארו את הרגש או התחושה שאיתה יצאו מהלידה באופן חיובי (עוצמה, שכרון חושים, אושר גדול), יחד עם זאת שש מהיולדות שדיווחו על חווית לידה שלילית  ענו בנוגע לשאלה זו, כי הרגש או התחושה שאיתה יצאו מהלידה היו בדומה דווקא לנשים שדיווחו על חווית לידה חיובית כגון: אושר, עוצמה, כוח ואופוריה. בעוד שארבעת הנשאלות הנוספות שענו כי חוו חוויה שלילית דיווחו על תחושות כגון: פספוס, בלבול,איימה  ורגשות קשים.                                                                                           

לשאלה: מה היה במהלך הלידה שגרם לך לתחושה או הרגש שעליו דיווחת בשאלה הקודמת?  9 מהיולדות שדיווחו כי חוו חוויה שלילית בלידה סיפרו על סיבוכים שונים במהלך הלידה, החל מצירים ממושכים ללא התקדמות בלידה ועד לסיכון ממשי לה ו/או לתינוק ואילו יולדת אחת שילדה בלידה פיסיולוגית דיווחה על כך שרוב הלידה היא הייתה רק עם בן זוגה ללא נוכחות של מיילדת וכמעט שילדה לבד מה שהשאיר אותה עם תחושה קשה מאוד שהיא לבד בעולם. לעומת זאת 6 מהיולדות שדיווחו על חוויה חיובית בלידה, תיארו מצבים דומים למצבים שתוארו ע"י היולדות שדיווחו על חוויה שלילית כגון: צירים ללא התקדמות וסכנה לאם ולתינוק ו-4 הנותרות דיווחו על מהלך לידה תקין.

מהמידע העולה משלושת השאלות הראשונות ניתן להסיק כי אכן חווית לידה היא חוויה סובייקטיבית ונתונה לפירוש של היולדת, כמו כן יש לבחון ממצאים נוספים שנבדקו בשאלות הבאות.   

 

שליטה מול אובדן שליטה

מידת השליטה של היולדת על הנעשה סביב במהלך הלידה ועל החלטות הצוות הרפואי בבית היולדות, יש מידת השפעה רבה על חווית הלידה. נראה כי ככל שהשליטה על מהלך העניינים בלידה נמצאת בידיה של היולדת או המלווה שלה, יש סיכוי רב יותר שתחווה תחושת חוויה חיובית, גם אם הלידה הייתה מוגדרת כקשה או מסובכת על פי פרוטוקול רפואי, לעומת מי שחוותה אובדן שליטה על מהלך הלידה. דיאנה אידלמן בספרה "הכנה להורות" (2005) טוענת כי: "חווית הלידה משפיעה מאוד על תחילתה של ההורות. וכי אישה שעוברת לידה מתוך התחברות לתחושת עוצמה ומרגישה שתרמה והשפיעה על הלידה, מגיעה להורות ראשונית מתוך חוויה של העצמה, גם אם היא מותשת מכדי ליהנות מכך. לעומת זאת אישה שמרגישה כי איבדה שליטה בלידה ושהאירועים התרחשו ללא הסכמתה וידיעתה, עלולה להגיע להורות ראשונית חלשה וכועסת". (אידלמן 2005)  עוד טוענת אידלמן כי: אישה שבתחושה שלה עברה חוויה שלילית בלידה, התחושה הזו עלולה להחליש את ביטחונה בעצמה ובגופה, היא עלולה לכעוס על האנשים הקרובים לה ביותר ובמיוחד על מי שליווה אותה בלידה, במידה והיא במערכת זוגית היא יכולה להפנות את הכעסים דווקא לבן הזוג שעלול לחוות את הפניית הכעס כתחושת אשמה מצידו. שכן בחלק גדול מהפעמים נשים מצפות מבן הזוג "שישמור" עליהן בעת הלידה וידאג לרצונן, ולעתים גם בן הזוג או המלווים מגלים שהם חסרי אונים מול הכאב של היולדת והן מול הנהלים של הצוות הרפואי ללא יכולת לסייע לצורכי היולדת.

ממצאים:

לשאלה: האם הרגשת בשליטה בתהליך ועל מהלך הלידה? אם כן ואם לא כיצד זה בא לידי ביטוי?                                                                                                                                                                       

שתיים מהיולדות שדיווחו על חוויה חיובית סיפרו כי בחלק ממהלך הלידה הן הרגישו אובדן של שליטה על מהלך הלידה בשל סיבוכים של הלידה אך תמיכה מצד המלווה (בן זוג ואחות) וכן יחס חם מצד הצוות הרפואי גרמו להן לעבור את התחושה הקשה שאר היולדות עם החוויה החיובית סיפרו שהיו בשליטה על התהליך, הן על אופן קבלת ההחלטות (אווירה, מוסיקה חושך, לידה ללא התערבות או עם התחשבות רבה ברצונותיהן) והן על שיתוף פעולה של הצוות בנוגע לרצונותיהן. כל היולדות שדיווחו על חוויה שלילית דיווחו גם על אובדן שליטה במהלך הלידה, הן בגלל סיבוכים והן כי הצוות הרפואי לא שיתף אותן בהחלטות ולא הקשיב להן ו/או למלווה שלהן.

לסיכום מהממצאים הללו ניתן לראות כי לשליטה על מהלך הלידה, גם אם מדובר על תחושה של שליטה לכאורה, יש השפעה גדולה על תחושת החוויה החיובית או השלילית. וכי היולדות שהרגישו שלא הייתה להן שליטה על הלידה או על מהלך העניינים וההחלטות בלידה הן אלו שהרגישו כשלון ויצאו עם תחושת חוויה שלילית.

 

יצירת התקשרות עם התינוק

ג'ון בולבי, פסיכיאטר ילדים ופסיכואנליטיקן הגה את תיאוריית ההתקשרות Attachment Theory) . The) תיאוריה שפותחה בהמשך ע"י מארי אינסוור'ת. תיאוריית ההתקשרות מתייחסת לקשר ההולך ומתפתח בין הילד לאימו בשנות החיים הראשונות, כאשר ההנחה המרכזית של התיאוריה היא כי קיים צורך מולד ואוניברסאלי של תינוקות לפתח מערכת יחסים עם מטפל עיקרי אחד לפחות וכי קשר זה חיוני להתפתחות רגשית תקינה של התינוק.                                                                                                                         

הגישה טוענת כי הקשר עם התינוק הוא תוצאה של אינטראקציה ותשומת לב מצידה. הbonding  הוא תוצר של תהליך בו מבלים ההורים והתינוק זמן ביחד ולכן לזמן ולסביבה יש חלק מכריע היולדת זקוקה לסביבה שתתמוך בה ותעזור לה ליצר קשר עם תינוקה החל מהרגע הראשון. ה- bonding הוא אחד מהתהליכים הרגשיים החשובים ביותר להתפתחות התינוק לאחר הלידה, קשר זה מתחיל עוד בחדר הלידה, מיד לאחר הלידה עם רגע צאתו של התינוק כאשר מניחים אותו על בטן האם, מתגבר עם ההנקה ושהות ממשוכת יחד. גם להורמונים כמו ואוקסיטוצין המופרשים בהריון בלידה ובזמן ההנקה יש תפקיד חשוב ביצירת הBonding – האנושי (טבעי ללדת 2002). כך ששילוב של שתי הגישות יחד ההתקשרות והביולוגית עוזר מאוד ביצירת הקשר בין האם לתינוקה.

ממצאים:

לשאלות: האם הניחו את התינוק על בטנך לאחר הלידה? והאם הנקת בחדר הלידה? ולאחר מכן? כשבע מתוך האימהות שדיווחו על חווית לידה חיובית דיווחו שאכן הניחו את התינוק על הבטן שלהן ושהן הניקו עוד בחדר הלידה, 6 מתוכן המשיכו להניק גם אחר כך. 2 מהיולדות דיווחו כי בשם סיבוכים במהלך הלידה התינוקות נלקחו להמשך בדיקות וטיפול אך נתנו להן לראות את התינוק שהיה ערני ויצר איתן קשר עין, לכן ללא הניקו בחדר הלידה אך הניקו בהמשך כאשר רק אחת מהן המשיכה עם ההנקה לטווח ארוך, יולדת נוספת שילדה קיסרי דיווחה על יצירת קשר עין אך לא הצליחה להניק ולא הניקה בהמשך.

מחצית מהאימהות שדווחו על חווית לידה שלילית דיווחו כי הניחו את התינוק על הבטן שלהן אך הן לא הצליחו להניק או לא ניסו להניק בחדר הלידה, שתיים מהן הניקו לאחר מכן לאורך זמן ממושך. המחצית השנייה דיווחה כי בשל סיבוכים שלהן או של תינוקם התינוקות לא הונחו על הבטן שלהן, אף אחת מהן לא הניקה בחדר הלידה, ורק אחת מהן הצליחה להניק לאחר מכן לתקופה ארוכה.

לשאלה: מתי הרגשת שנקשרת אל תינוקך? באופן מפתיע 8 מתוך היולדות שדיווחו על חווית לידה שלילית דיווחו כי הרגישו מיד עם הלידה קשר אל תינוקם ורק שתיים מהן דיווחו שלקח להן כמה ימים להרגיש את הקשר. כל האימהות שחוו חוויה חיובית דיווחו על תחושה של התקשרות לתינוקם מיד עם היוולדות תינוקן.

 

הימים הראשונים לאחר הלידה: היבטים רגשיים

אחת התופעות  אותן חוות נשים רבות לאחר הלידה נקראת "בייבי בלוז", זהו דכדוך המאפיין כ- 50% עד 80% מנשים אחרי לידה ונחשב לתופעה נורמאלית לחלוטין הנובעת בעיקר משינויים הורמונאליים. ומתבטאת בבכי בלתי מוסבר, שינויים קיצוניים במצב הרוח, תחושות שנעות בין אהבה לשנאה כלפי בן הזוג, התינוק ואף כלפי הגוף שלהן. הסימפטומים מופיעים בד"כ מהיום השלישי לאחר הלידה וחולפים בד"כ עד כשבועיים לאחר הלידה.

הממצאים:

שש מתוך הנשים שדיווחו על חווית לידה שלילית, דיווחו כי חוו שינויים קיצוניים במצב הרוח במהלך השבועיים הראשונים שלאחר הלידה. ארבעת היולדות האחרות לא דיווחו על שינויים קיצוניים אלו. בקבוצת היולדות שדיווחו על חווית לידה חיובית  חמש מתוך היולדות דיווחו על שינויים קיצוניים במצב ברוח וחמשת הנותרות לא דיווחו על שינויים קיצוניים.למעשה לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין שתי הקבוצות.

 

ההכרה באימהות ותפקוד היולדת כאימא:

נשים רבות מתחילות את תהליך ההתקשרות לתינוק כבר בהיותו ברחם, לעומת זאת יש אחרות שאינן מתייחסות אל העובר כאל "התינוק שלהן". יש נשים שמיד לאחר הלידה מזהות את קולו של תינוקן, אבל רבות אחרות צריכות זמן ולאט לאט הן מסתגלות אל התפקיד הרגשי והמעשי. ("טבעי ללדת" המדריך המקיף להריון ולידה ולימים שאחרי ע"מ 259)  דניאל סטרן כותב בספרו "הולדתה של אם" (2000) כי: "כאשר אישה הופכת לאם היא מפתחת הלך מחשבה שונה באופן מהותי ממה שהיה לה קודם, ונכנסת לתחום התנסות שאיננו מוכר לאלה שאינן אימהות. החיים הקודמים שלה נדחקים הצידה ומפנים מקום להלך המחשבה החדש הזה שממהר למלא את התפקיד המרכזי בחיים הפנימיים של האם, ונותן להם מראה שונה לחלוטין".

הממצאים:

לשאלה: מתי הרגשת שהפכת לאם?                                                                                                                      

ענו מחצית מהיולדות שדיווחו על חווית לידה חיובית ומחצית מהיולדות שדיווחו על חווית לידה שלילית שמיד עם היוודע להן הריונן הן הרגישו כאימא של תינוקן, דיברו אליו, שרו לו והתייחסו לעובדת קיומו. שאר היולדות שדיווחו על חוויה חיובית סיפרו שנקשרו לתינוקן מרגע הלידה. לעומת זאת 3 מהיולדות שדיווחו על חווית לידה שלילית דיווחו שהרגישו שנקשרו לתינוקן מרגע הלידה והשתיים הנותרות דיווחו כי לקח להן כמה ימים עד שהרגישו שהן נקשרות אל תינוקן.

לשאלה: מתי הרגשת שאת מתפקדת כאם?                                                                                                                    

כל האימהות שדיווחו על חווית לידה חיובית דיווחו שכבר מיד לאחר הלידה תפקדו כאם. וגם אם לא ידעו בדיוק איך הן נעזרו בסביבה תומכת של בני זוג, משפחה, חברות. בקבוצת היולדות שדיווחו על חווית לידה שלילית 2 מהיולדות דיווחו שהתקשו לתפקד כאימהות בימים והשבועות הראשונים, שלוש מהן דיווחו שהצליחו לתפקד מיד אבל רק בזכות עזרה ותמיכה של בני זוג, משפחה וחברות. ואילו חמשת הנותרות דיווחו כי הצליחו לתפקד מיד כאימהות.

ממצאים אלו תומכים בהשערתי כי יש קשר בין חווית הלידה ליכולת התפקוד כאם.

עיבוד חווית לידה:

עיבוד חווית לידה זהו תהליך חשוב מאוד למי שחוותה לידה קשה וטראומטית, על מנת לשחרר אותה מהחוויה הקשה שעלולה ללוות אותה ולהשפיע על תפקודה כאם וכן על הרצון להיכנס שוב להריון וללדת. ישנן מספר שיטות וטיפולים שעוסקים בעיבוד חוויות לידה וחשוב שמי שעברה חוויה קשה תפנה ותקבל את הטיפול המתאים לה.

השאלה: האם עברת תהליך של עיבוד חווית לידה? (אם כן תארי את התהליך)                                                           

אף אחת מהיולדות שחוותה חווית לידה חיובית לא עברה עיבוד לידה.                                                         

רק יולדת אחת מקבוצת היולדות שדיווחו על חווית לידה שלילית דיווחה על כך שעברה טיפול של עיבוד חווית לידה, טיפול של שיחות ודמיון מודרך עם דולה שהיא גם מטפלת הוליסטית ו היא דיוחה שהתהליך עזר לה ושיחרר אותה מחוויית הלידה הקשה.

 

 

סיכום ומסקנות:

  1. מהשוואת בין שתי הקבוצות של היולדות שדיווחו על חווית לידה חיובית לאלו שדיווחו על חווית לידה שלילית ניתן לראות הבדלים כמעט בכל אחד מהפרמטרים שנבדקו.
  2. ניתן להסיק כי חווית לידה היא חוויה סובייקטיבית וכי היא תלוייה מאוד בתפיסתה של היולדת את החוויה. ולאו דווקא משקפת את הלידה כפי שאכן התרחשה במציאות.
  3. לשליטה או לתחושת השליטה על מהלך הלידה ועל ההחלטות במהלך הלידה יש תפקיד חשוב מאוד בעיצוב חווית  הלידה ואחר כך בתיפקוד ההורות.
  4. יולדות שיצאו עם חווית לידה חיובית בלי קשר לסוג הלידה שחוו, הרגישו חזקות יותר והצליחו להתמודד עם השינוי בהפיכתן לאימהות ולתפקד כאימהות מהר יותר מהנשים שדיווחו על חווית לידה שלילית.

 

אחרית דבר

אם חווית חוויית לידה קשה שהותירה אותך עם חוויה קשה וטראומטית, אל תישארי עם התחושות הללו בפנים, פני לאבחון ומצאי את הטיפול המתואם לך, כך תוכלי להשאיר את החוויה הקשה מאחור כדי שתוכלי לצמוח בדרכך החדשה כאם ולייצר את הדבר החשוב ביותר – הקשר עם תינוקך.

 

מקורות:

אידלמן, ד. (2005). הכנה להורות: על המפגש עם הקטנים שהופכים אותנו לגדולים. ירושלים: כתר

סטרן, ד. וברושווילר – סטרן , נ. (2000). הולדתה של אם:השפעת הלידה על האישה: תל אביב. מודן

פיג'ס, ק. (1999). החיים לאחר הלידה. מה שאפילו חברותייך לא יספרו לך על האמהות. תל אביב: מודן

רונאל, ג., כהן – ורדי, ע' , ארצי – פדן, מ' (2002), טבעי ללדת. ירושלים: כתר.

Bowlby, J. (1988). A Secure Base: Clinical Applications of Attachment Theory. London: Routledge